ביטוח

מאמר זה שייך לקטגוריית ביטוח

 

כל עיקרון הביטוח הוא עתיק יומין והחל בניהול קופה לעזרה הדדית.

 

הפניקים היו אלו שביטחו את הסחורות שנשלחו בים ונושא הביטוח אף נזכר בקובץ חוקי חמורבי.

השריפה הגדולה בלונדון של שנת 1666 גרמה ליסודן של חברות לביטוח רכוש אשר הפעילו לראשונה קבוצות לכיבוי אש.

 

 

כיום נוגע תחום הביטוח בכל אפיקי החיים.

תדמית הענף אינה זוכה להערכה חיובית על פי רוב אם כי עלולה להשתנות באופן פתאומי בצורה דרסטית אם חלילה קורה אסון, כגון שיטפונות או מלחמה ואז נבחין בעדנה לתדמית הענף משום שאנשים מתעניינים עד כמה מכסה הביטוח.

 

רעיון הביטוח הוא רעיון סוציאלי של עזרה הדדית: רבים המשלמים כסף עוזרים ליחיד שקורה לו נזק והאנשים העוסקים בביטוח הם ברובם אנשים האוהבים לעזור לזולת.

 

מקורו של ביטוח הרכוש, למשל, הוא בהלוואה מיוחדת שימאים היו לווים מה"שולחני" הוא גרסת הבנקאי בן זמננו. במידה וימאי היה חוזר בשלום מהמסע הימי, הוא היה מחזיר את סכום ההלוואה בתוספת אחוז מסוים שנועד לכסות את הסיכון שלקח על עצמו הבנקאי הוותיק למקרה שהימאי לא יחזור בגלל אסון ימי. מכאן שלא כל החברות נקראו חברות ביטוח בתחילת דרכן.

 

כיצד החל הביטוח בארץ ?

לארץ הגיע הביטוח באמצעות המתיישבים מגרמניה.

בתחילת הדרך, מרבית החברות שפעלו בארץ היו מבטחים זרים – מה שעם הזמן השתנה וכיום כמעט כל המבטחים הם חברות מקומיות הנשענות על ביטוח משנה בחו"ל.

 

כבר בתחילת המאה הקודמת ראו מנהיגי הישוב צורך לאומי בהקמת חברת ביטוח מקומית על מנת שיוכלו להשקיע את  כספי הפרמיות המשולמים על ידי היהודים בפיתוח הארץ.

אנשים עם שיעור קומה כשל דיזנגוף וז'בוטינסקי עסקו בביטוח.

 

 

בשלהי שנות השלושים של המאה שעברה, כיהן דיזינגוף כבעל הנציגות של חברת מבטחים האנגלית, וכנשיא ללוייד ישראל ביטוח, הידועה גם בשם שמשון.

ז'בוטינסקי היה סגן נשיא וגזבר של חברת הביטוח "יהודה", וביאליק טבע את שמה של אחת מחברות הביטוח הגדולות היום, חברת מגדל.

 

חברת הביטוח, "מגדל", הוקמה בשנות השלושים של המאה ה- 20 ממניעים לאומיים, קרי: תוצאה ישירה של עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

לאור המתרחש בגרמניה החליטו אנשי ביטוח יהודים שפעלו שם עבור חברת הענק, "אסיקורציוני ג'נרלי", ו"הפניקס" האוסטרי לעלות לישראל ולהקים חברת ביטוח מקומית.

בתקופת מלחמת השחרור, כאשר הוטל המצור הימי על חופי ישראל סרבו למבטחים בחו"ל לבטח את הסחורות שנשלחו לשוק המקומי שהיה תלוי כמעט כולו ביבוא. ללא ביטוח לא הסכימו היצואנים בחו"ל לשלוח את הסחורות. חברת "הסנה" בטחה את שיירות הרכב שעלו לירושלים בתקופת המצור והיו מבטחים שנתנו כיסוי לפי פוליסות ביטוח חיים ללוחמי תש"ח.

 

 

מאחר וכיום ניתן לבטח כל גחמה מטורפת, החל מלווייני תקשורת, דרך כורים גרעיניים, הוצאות גירושין, חלקי גוף לספורטאים או דוגמניות ועד לנזקי מזג אוויר, ספינת חלל פרטית או הזקן של סנטה קלאוס.